מוקסה

מוקסה מגיעה מהמילה היפנית MOGUSA שמשמעותה צמח בוער.

את המוקסה מפיקים מצמח הלענה (Mogwort- Artemisia Vulgaris ) על ידי ייבוש ועיבוד העלים והגבעולים של הצמח.

טיפול במוקסה מחזק את היאנג ומחמם את הגוף, יכול לחזק את המערכת החיסונית, להניע צ'י ודם, להסדיר את המחזור, לייבש נוזלים, לזרז החלמה של פצעים, לטפל בסוגים רבים של כאב ועוד. השימוש במוקסה נעשה גם בהריון לצורך היפוך עובר.

תהליך המוקסיבציה הוא הבערת הלענה, באופן ישיר או עם מבודד, על העור מעל נקודות דיקור מסוימות. קיימת אי נוחות קלה מכיוון שהבעירה מלווה בריח האופייני לצמח (יש האומרים ריח של מריחואנה) ובפליטת עשן. ניתן להשתמש במוקסה שאינה פולטת עשן.

החום שנוצר מבעירת המוקסה חודר לתוך המרידיאנים וכך משפיע עליהם.

אחת מצורות הטיפול במוקסה היא מוקסה סיגר: מדליקים קצה של מקל מוקסה (דומה לסיגר) ועוברים לאט על פני השטח שרוצים לטפל, בתנועות מעגליות עד שהעור מאדים קצת, למשל באזור הברך לכאבי ברכיים.

אפשרות נוספת היא להניח על שטח נרחב בגוף, גב או בטן למשל, קופסה מיוחדת שבתוכה מוקסה על רשת מתכת, ולהבעיר את המוקסה 10-20 דקות בערך לצורך חיזוק, חימום או הנעה.

ניתן לשלב מוקסה בטיפול אקופונקטורה על ידי הנחת קונוס של מוקסה דחוסה בקצה המחט כדי להעצים את השפעת נקודת הדיקור ואפילו ניתן להניח מוקסה בצורה ישירה על העור, למשל על הבוהן ברגל בכדי להסדיר דימומים ווסתיים.

ב LING SHU, החלק השני של ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב נכתב : "מחלה שלא ניתן לרפא באמצעות אקופונקטורה (דיקור סיני) ניתן לטפל בעזרת מוקסה".